Vayedaber

Souccah

Daf 4a

אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. טֶיטְרַפֻּלִיּוֹת שֶׁבִּכְּרָמִים אָסוּר לְטַלְטֵל תַּחְתֵּיהֶן מִפְּנֵי שֶׁהֵן סוֹף תִּקְרָה וְאֵין סוֹף תִּקְרָה מַצִּיל מִשֵּׁם [פֵּיאָה]. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה בְּאַרְבַּע עֲמוּדִים וַעֲלֵיהֶם אַרְבָּעָה פִּיסְטֻלִיּוֹת. וְהִתִּיר לְטַלְטֵל תַּחְתֵּיהֶן מִשֵּׁם פֵּיאָה. רִבִּי בּוּן וְרִבִּי בּוּן בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. פֵּיאָה מָהוּ שֶׁתַּצִּיל בְּסוּכָּה. אָמַר לוֹן. פֵּיאָה מַצֶּלֶת בְּסוּכָּה. סוֹף סְכָךְ מָהוּ שֶׁתַּצִּיל בְּסוּכָּה. אָמַר לוֹן. אֵין סוֹף סְכָךְ מַצִּיל בְּסוּכָּה. מַה בֵין זֶה לָזֶה. זֶה נַעֲשֶׂה לְכָךְ. וְזֶה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה לְכָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. כָּל אִילֵּין מִילַּיָּא לְעִנְיַין מַשָּׂא וּמַתָּן. הָא לְהוֹרוֹת אָסוּר לְהוֹרוֹת. 4a מָה אִם סוּכָּה קַלָּה אַתְּ אָמַר אָסוּר. שַׁבָּת הַחֲמוּרָה לֹא כָל שֶׁכֵּן. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. מָאן תַּנָּא. פֵּיאָה מַצֶּלֶת. לֹא רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אָמַר לֵיהּ. אַדָּהִי תַנָּהּ.

Traduction

vide

נִמְצֵאתָ אוֹמֵר לְעִנְיַין כִּלָאַיִם. כָּל הַפָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה. אִם הָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. וְאִם הַפָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד אָסוּר. מֵאַרְבָּעָה וְעַד עֶשֶׂר. אִם הָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. וְאִם הַפָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד. כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מוּתָּר. כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ אָסוּר. יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ. כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מוּתָּר. כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ אָסוּר.

Traduction

vide

לָעִנְיַין שַׁבָּת. כָּל הַפָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה. מֵאַרְבָּעָה וְעַד עֶשֶׂר. אִם הָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. וְאִם הַפָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד אָסוּר. יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ אָסוּר. רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה. יֵשׁ כָּאן פִּירְצָה שְׁלֹשָׁה. אֵין כָּאן מְקוֹם אַרְבָּעָה. מָתִיב רִבִּי מָנָא. וְהָתַנִּינָן. מַקִּיפִין בַּקָּנִים. וְקָנֶה יֵשׁ לוֹ מָקוֹם. אָמַר לֵיהּ. לָא תְתִיבֵינִי פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. שֶׁכָּל הַפָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם הוּא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. מִכָּל מָקוֹם. מִכֵּיוָן שֶׁהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר.

Traduction

vide

רָאשֵׁי פְסָל הַיּוֹצְאִין מִן הַסּוּכָּה נִידּוֹנִין כְסוּכָּה. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. וּבִלְבַד עַל פְּנֵי כוּלָּהּ. רִבִּי יַעֲקֹר בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. וַאֲפִילוּ כְנֶגֶד הַדּוֹפָן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חִייָא רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. וַאֲפִילוּ שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַדּוֹפָן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יָסָא נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא. מָה הִיקַּלְתָּה בָהּ. חַמָּתָהּ מְרוּבָּה מִצִּילָּתָהּ.

Traduction

Les extrémités de branchage qui dépassent la toiture de la Suka sont encore considérées comme celle-ci. Toutefois, explique R. Houna au nom des rabbins de Babylone, il faut pour cela que le branchage dépasse toute la largeur de la Suka. Selon R. Jacob b. Aha, ou R. Yossa et R. Yohanan au nom de R. Oshia, il suffit de dépasser un mur quelconque. Enfin, selon R. Jacob b. Aha, R. Hiya dit pour R. Yohanan au nom de R. Oshia, que cette extrémité peut même passer sur un point non muré (dans le vide). On s’explique l’opinion de R. Yossa, d’admettre pour valable ce qui est en face d’un mur (qu’en imagination on suppose prolongé et couvert); mais comment expliquer l’avis de R. Hiya, d’admettre aussi pour valable ce qui est au-dessus de rien? Pourquoi tant d’allégement de la règle? En réalité, il s’agit de l’intérieur de la Suka; et bien qu’au-dessous de ce bout de branchage, la partie ombrée soit éclipsée par le soleil (à l’opposé de ce qui est prescrit d’ordinaire), ce point sera valable comme Suka.

Pnei Moshe non traduit

ראשי פסל היוצאין מן הסוכה נידונין כסוכה. ומפרש רב הונא בשם רבנן דתמן דבבל ובלבד על פני כול' שהפסל והוא הסכך יוצא מן הסוכה על פני כולה ברוחב הסוכה וקמ''ל שאע''פ שאין שם דפנות שהרי יוצא היא מן הסוכה אפ''ה נידון כסוכה:

ואפילו כנגד הדופן. כלו' דמיירי שיוצא לפני הסוכה ומשכא חדא דופן בהדייהו והא קמ''ל שאף על פי שאין כאן דופן שני אפ''ה נידון כסוכה:

ר' חייא אמר. דהכי קאמר ר' יוחנן בשם ר' הושעיה דאפי' יוצא שלא כנגד הדופן וקס''ד דיוצא חוץ לסוכה ולא בצד הדופן אלא באמצע ואפ''ה נידון כסוכה והיינו דפריך דעל דעתיה דר' יסא ניחא דמיהת משכא ואזילא חדא דופן בהדיה אלא על דעתיה דר' חייא דאפי' שלא כנגד הדופן מה הקלת בה בתמיה אמאי הקלת בה כל כך שאפי' יוצא חוץ לסוכה ואין כאן דופן כלל יהא נידון כסוכה ואי דבשאינו יוצא חוץ לסוכה קאמרת א''כ קשיא מה היקלת בה דלענין מה קאמרת נידון כסוכה ומאי קמ''ל ומשני חמתה מרובה מצילתה הקלת בה ולעולם בתוך הסוכה מיירי וכגון שרובה צילתה מרובה מחמתה והפסל היוצא חמתה מרובה מצילתה הוא וקמ''ל דלא מיפסלא בהך פורתא והכל נידון כסוכה:

וּכְשֶׁחַמָּתָהּ מְרוּבָּה מִצִּלָתָהּ פְּסוּלָה. הָא מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה כְשֵׁירָה. סוּכָּה מְדוּבְלֶלֶת שֶׁצִּילָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ כְּשֵׁירָה. הָכָא אַתְּ אָמַר כְּשֵׁירָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר פְּסוּלָה. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שַׁנְייָא הִיא בְּאִילָן שֶׁדַּרְכּוֹ לְפַסֵּעַ.

Traduction

De ce qu’il est dit: ''si la partie claire dépasse l’ombre, la Suka n’est pas valable'', on peut déduire qu’en cas de partage égal, elle est valable; d’autre part pourtant il est dit (plus loin, 2, 3) qu’en cas de Suka irrégulièrement couverte, pourvu que la partie ombrée dépasse celle qui est claire, elle est valable, non en cas de partage égal? Pourquoi, à parts égales, est-elle tantôt valable, tantôt non? Les rabbins de Césarée répondent, pour Isaac b. Nahman au nom de R. Oshia, qu’il y a invalidité à parts égales lorsque la couverture provient d’un arbre dont les branches s’écartent souvent (de sorte que, plus tard, la partie ombrée sera éclipsée).

Pnei Moshe non traduit

וכשחמה וכו'. על המתני' קאי דקתני שחמתה מרובה מצילתה פסולה ודייקינן הא מחצה על מחצה כשירה והא תנינן בפ' דלקמן סוכה המדובללת שצילתה מרובה מחמת' כשירה ומשמע הא מחצה על מחצה פסולה וקשיין אהדדי הכא את. אמר כשירה והכא את אמר פסולה:

שנייא היא באילן שדרכו לפסע. כלו' לקמן מיירי שקצץ אילן אחד שסיכך בו ולא הפריד הענפים ולסדר הסכך בשוה ובסכך כזה מסתמא קנה אחד עולה וקנה אחד יורד והיינו דקאמר שדרכו לפסע שאין הסכך שוכב בשוה אלא הענפים פוסעין ומתרחקין זה מזה כאדם הפוסע מכאן לכאן הלכך בכה''ג מחצה על מחצה פסולה דזמנין יתרחקו הרבה זה מזה ולאו אדעתיה ויהיה חמתה מרובה מצלתה:

Souccah

Daf 4b

משנה: הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ תַחַת הָאִילָן כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבָּיִת. סוּכָּה עַל גַּבֵּי סוּכָּה הָעֶלְיוֹנָה כְּשֵׁירָה וְהַתַּחְתּוֹנָה פְּסוּלָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵין דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנָה הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁירָה:

Traduction

Si l’on érige la Suka au-dessous d’un arbre, c’est comme si on l’avait élevée à l’intérieur de la maison, et elle n’est pas valable. Si une Suka est superposée à une autre, la supérieure seule sera valable, non l’inférieure. R. Juda dit: si la supérieure n’est pas habitable, l’inférieure devient valable.

Pnei Moshe non traduit

מתני' העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית. ופסולה ודייקינן מדלא תני פסולה ולמה ליה למיתני כאילו עשאה בתוך הבית אלא הא קמ''ל אילן דומיא דבית שהאילן צילתה מרובה מחמתו ומש''ה פסולה אבל אם האילן חמתו מרובה מצילתו וחבטן עם הסכך כשר כשירה הסוכה:

סוכה על גבי סוכה העליונה כשירה והתחתונה פסולה. כגון דקיימא עליונה בתוך עשרים ותרוייהו צילתן מרובין מחמתן דהעליונה כשירה והתחתונה פסולה משום דיש לה שני סככים וקרא כתיב בסכת תשבו חסר דמשמע בסוכה אחת ולא בסוכה שתחת הסוכה:

ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה. כלומר שאינה ראויה לדירה כגון שאין בה בגובה עשרה התחתונה כשירה ומסקינן בבבלי דפלוגתייהו דת''ק ור' יהודה למיתוקמא בשאין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה אלא על ידי הדחק דאי בשאינה יכולה לקבל כלל כ''ע ל''פ שהתחתונה כשירה לפי שהסכך שלה לאו סכך הוא כלל ולא הויא סוכה שתחת הסוכה וכשירה היא בסכך של העליונה ואם התחתונה בריאה היא ויכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה אף שלא ע''י הדחק כ''ע מודו דהתחתונה פסולה משום סוכה שתחת הסוכה כי פליגי כשיכולה לקבל ע''י הדחק דת''ק סבר מכיון דמיהת על ידי הדחק מקבלת שם סוכה על העליונה ומיפסלא התחתונה משום סוכה תחת סוכה ור' יהודה סבר כיון דאין התחתונה יכולה לקבל להדיא אלא ע''י הדחק לאו שם סוכה על העליונה דסכך של התחתונה לאו כלום הוא ולא מיקרי סוכה שתחת סוכה ומיתכשרא התחתונה בסכך של העליונה ואין הלכה כר' יהודה:

משנה: 4b סוּכָּה הַיְּשָׁנָה בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְאֵיזוֹ הִיא הַיְּשָׁנָה כָּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם לֶחָג שְׁלשִׁים יוֹם. אֲבָל אִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַג אֲפִילּוּ מִתְּחִילַּת הַשָּׁנָה כְּשֵׁירָה:

Traduction

Lorsqu’une Suka est déjà vieille, elle ne peut pas servir à l’office légal, disent les Shammaïtes; selon les Hillélites, elle reste valable. On a appelé vieille toute Suka érigée au moins 30 jours avant la fête des Tabernacles (13)C'est seulement dans le mois antrieur la fte, qu'une telle construction est videmment intentionnelle.; mais lorsqu’elle a été érigée en vue de la fête spéciale, fût-ce un an auparavant, la Suka sera valable.

Pnei Moshe non traduit

מתני' סוכה ישנה. כדמפרש שעשאה קודם לחג שלשים יום ולא פי' שהוא לשם חג:

בית שמאי פוסלין. דסבירא לן סוכה לשם חג בעינן דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים ואלו תוך שלשים לחג הוה כיון דשואלין ודורשין בהלכות החג קודם לחג שלשים יום סתם העושה לשם חג הוא עושה אבל קודם שלשים סתמא לאו לשם חג:

וב''ה מכשירין. דלא בעינן סוכה לשם חג וקרא דחג הסוכות מיבעי להו לעושין סוכה בחולו של מועד וב''ש ס''ל כר''א דאין עושין:

הלכה: סוּכָּה הַיְּשָׁנָה בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. תַּנֵּי. צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. טֶפַח. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. כָּל שֶׁהוּא. מָאן דְּאָמַר. כָּל שֶׁהוּא וּבִלְבַד עַל פְּנֵי כוּלָּהּ. אַף בְּמַצָּה כֵן. מַצָּה הַיְּשָׁנָה תַּפְלוּגְתָא דְבֵית שַׁמַּי וּדְבֵית הִלֵּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם פֶּסַח דָּבָר בָּרִיא שֶׁלֹּא דִיקְדֵּק בָּהּ. סוּכַּת הָרוֹאִים סוּכַּת הַיּוֹצְרִים כְּשֵׁירָה. סוּכַּת הַכּוּתִים. עֲשׂוּיָה כְהִילְכָתָהּ כְּשֵׁירָה. שֶׁלֹּא כְהִילְכָתָהּ פְּסוּלָה.

Traduction

On a enseigné: même selon Hillel, il faut renouveler un point de cette Suka. Selon les compagnons, cette partie renouvelée devra être d’au moins un palme; selon R. Yossa, il pourra même s’agir d’une parcelle minime. Toutefois, cette partie nouvelle devra s’étendre dans tout un sens de la Suka (en longueur ou en largeur). Il en est de même pour les azymes à manger le soir de Pâques; et, pour ceux de l’an passé, il y a discussion entre Shammaï et Hillel, à savoir s’ils sont valables ou non (14)J., (Pessahim 2, 4) (t. V, p 31).. Tous cependant admettent, dit R. Yossa, que lorsque l’azyme n’a pas été préparé pour Pâques, on n’a évidemment pris nul souci de le préserver du levain (et il ne pourra pas servir). La guérite des bergers, ou celle des potiers, est valable pour l’office de la Suka. Lorsque celle qui a été érigée par des Samaritains, est construite régulièrement, elle sera valable; si elle n’a pas les conditions régulières, elle sera sans valeur

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בברייתא צריך לחדש בה דבר לב''ה דמכשרי אף בשעשאה סתם קודם לשלשים יום מ''מ צריך לחדש איזה דבר מקודם החג שיהא ניכר שסוכה זו למצות החג:

חברייא אמרי טפח. צריך לחדש בה ור' יוסה אמר אפי' כל שהוא:

מ''ד כל שהוא וכו'. כלו' הא דקאמר כל שהוא ובלבד אם עושה החידוש על פני כל הסוכה בהא סגי אף בכל שהוא אבל אם אינו עושה אלא במקום אחד מודה ר' יוסה דבעינן טפח:

אף במצה כן. דבמצה ישנה ג''כ תפלוגתא דב''ש וב''ה אם כשירה היא ור' יוסי אמר דברי הכל היא במצה ישינה שעשאה סתם קודם ל' יום דפסולה דמכיון שלא עשאה בפירוש לשם פסח דבר ברור הוא שלא דיקדק בה לשומרה מחימוץ דאף ב''ה מודה בה:

עשויה כהלכתה. שעשאה מסוככת כהלכתה וניכר שהיא לשם צל ולא לשם דירה:

הָעוֹשֶׂה סוּכָּה לְעַצְמוֹ מָהוּ אוֹמֵר. בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת סוּכָּה. לְאַחֵר. לַעֲשׂוֹת סוּכָּה לִשְׁמוֹ. נִכְנַס לֵישֵׁב בָּהּ אוֹמֵר. בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסּוּכָּה. מִשֶּׁהוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ עוֹד מֵעַתָּה. חָנִין בַּר בָּא בְשֵׁם רַב. מִכֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁיכָה מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רַב הוֹשַׁעְיָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רִבִּי אִילָא אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רִבִּי זְבִידָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא עֲבִיד לָהּ שְׁמוּעָה. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָה אָבוֹי דְרִבִּי אוֹשָׁעְיָה. מִכֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁיכָה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן.

Traduction

Lorsque l’on construit une Suka pour son propre usage (15)(Berakhot 9, 4) Ê; B., Menahot 42aÊ; Suka 46a., on récite la formule suivante: ''Béni soit celui qui nous a sanctifiés par ses préceptes et nous a ordonné d’ériger une Suka ''. Si c’est pour d’autres, on ajoute à la fin les mots: ''de construire la Suka en l’honneur de son saint nom.'' Lorsqu’on y entre pour s’asseoir, on dit: ''Soit béni celui qui nous a ordonné de l’habiter''. Après qu’on a récité cette formule la 1re nuit de la fête, on ne la répète plus. Hanin b. Aba ajoute au nom de Rav qu’au moment de la confection, il faut aussi bénir le moment de la fête (son retour périodique). Mais lorsque la 1re nuit de cette fête arrive, faut-il renouveler cette dernière bénédiction du temps? Selon R. Oshia, il faut de nouveau la rappeler; selon R. Ila, c’est inutile; selon R. Zebida, il le faut. R. Hiya b. Ada dit que c’est une règle transmise par tradition (remontant assez haut), par R. Zeira ou b. Isaac b. Nahman au nom de R. Oshia, ou bien par R. Juda b. Pazi au nom de R. Hama, père de R. Oshia, qu’à l’arrivée de la nuit de cette fête, il faut rappeler son retour périodique.

Pnei Moshe non traduit

העושה סוכה לעצמו וכו'. תוספתא היא בברכות בפ' בתרא והובאה לעיל פ' הרואה וחסר כאן חלוקה אחת וה''ג בתוספתא העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה נכנס לישב בה וכו'. והכא גריס לה בשם חנן בר בא בשם רב. וזמן כלומר שצריך לברך זמן בשעת עשייתה:

מכיון שחשיכה מהו שיהא צריך להזכיר זמן. כמו בשאר י''ט או דנימא שיצא הוא בברכת זמן שבירך בשעת עשייתה:

עביד לה שמוע'. דכל הני אמוראי דקחשיב ר' זעירא וכו' אמרו מפי השמועה ששמעו זה בשם זה וכולהו ס''ל דאע''פ שבירך זמן בשעת עשייתה מ''מ מכיון שחשיכה צריך להזכיר זמן על הכוס משום י''ט:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source